משמורת ילדים מתחת לגיל 18
היכרות עם האופן שבו החוק בישראל מגדיר את היחסים המשפטיים והמעשיים שבין ההורה והילד יכולה לסייע גם לקראת תהליכי גירושין. במאמר הבא נסביר על כך ונציג את הדגשים העיקריים שרלוונטיים בישראל
החוק בישראל מפריד בין אפוטרופסות לבין משמורת מבחינת האופן שבו הוא קובע את מערכת היחסים בין הורה לילדיו. מבחינה משפטית ומעשית, מטרת החוק היא לקבוע איזה מההורים רשאי למשל לקבל החלטות עבור הילד ומה מידת החובה של כל הורה לדאוג לצרכים של הילדים. על אף שזה נראה מובן מאליו, יש נסיבות שבהן ההגדרה של משמורת ילדים מורכבת מאוד – כמו למשל לאחר גירושין או במקרה של חלילה פטירת ההורים.
מאפייני החוק בישראל
בראש ובראשונה, ההבחנה בין משמורת לבין אפוטרופסות היא פונקציה של התפקיד של ההורים. כך למשל אפוטרופסות כוללת את הזכות והחובה של ההורה לדאוג לכל הצרכים של הילד, בעוד משמורת שמכונה גם "חזקה על הילד" היא זו שמתייחסת בעיקר למקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של קטינים מתחת לגיל 18.
שנית, יש את העניין של חזקת הגיל הרך. בישראל למשל נקבע שבמקרה שבו ההורים לא מגיעים להסכמה, יש לערכאה משפטית את הרשות להחליט מי יחזיק בקטין – כל עוד ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם ואם אין סיבה אחרת להורות אחרת. במילים אחרות, חזקת הגיל הרך מעבירה את הילד לרשות אמו עד גיל 6 וברוב המקרים זה גם נשאר ככה עד גיל 18 שאז הילד עובר להיות ברשות עצמו.
כיצד נקבעת משמורת ילדים?
משמורת ילדים רלוונטית בעיקר במקרים של פרידה. אם ההורים מחליטים להיפרד בתהליך גירושין, צריך לדעת כיצד נקבעת המשמורת ומה מאפייני החוק בישראל לעומת מדינות אחרות:
א. הגדרת הורה יחיד – ברוב המקרים מוגדר עבור הקטין הורה יחיד, שהיא בדרך כלל האם כאמור, שעליו מוטלת החזקה על הקטין. ההורה היחיד רשאי להחליט על מקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של הקטין והוא גם זה שאליו בית המשפט פונה כאשר יש בכך צורך.
ב. הסמכות לדון בענייני משמורת – הסמכות לדון בענייני משמורת היא של בית המשפט לענייני משפחה. מצד שני, גם בית הדין הרבני עשוי לדרוש סמכות כזו על רקע תביעת גירושין וכאשר הדרישה עולה מצד ההורה השני שלא קיבל את החזקה על הקטין. לחילופין, בית הדין הרבני יכול להתערב בסמכות לדון בענייני משמורת גם אם הצדדים מסכימים על כך ודורשים זאת.
ג. קביעת המשמורת – ההורים יכולים לגבש ביניהם הסכם עצמאי שנוגע לעניינים של משמורת ילדים. במידה והערכאה המשפטית מוצאת שההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים, הנטיה היא לאשר אותו ואף לתת לו תוקף של פסק דין. במקרים אחרים, בית המשפט עשוי להתערב ולקבוע משמורת אחרת מזו שעליה הצדדים החליטו.
מה עושים כדי לתכנן את משמורת הילדים?
הדבר החשוב ביותר הוא להכיר את לשון החוק עוד לפני שנכנסים אל הליכי הגירושין. אם לדוגמא הצדדים מסכימים על מתווה מסוים של משמורת והם מכניסים אותו להסכם גירושין כולל אך לאחר מכן אחד מהם מפר את המתווה, בית המשפט לא בהכרח יטיל סנקציות על ההורה שהפר את המתווה או יחליט על משמורת הילדים מחדש – בגלל שהוא מציב לנגד עיניו בעיקר את טובת הילד.
כדי למנוע מצבים כאלה, צריך לתכנן מלכתחילה מתווה של משמורת ילדים שבו ההורים מסכימים מרצונם החופשי והמלא על מקום המגורים וסידור הלינה ומוכנים להתמיד בכך.
from vered-levi.tumblr– Feed
תגובות
הוסף רשומת תגובה